יוסף כץ נ. ראש הממשלה 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  5030/08

בפני:  
 כבוד הנשיאה ד' ביניש
 כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
 כבוד השופט ח' מלצר
 
העותרים:
 1. יוסף כץ
 2. שרה כץ
 3. אברהם זאב כץ
 4. פרחיה הימן-כפיר
 
 נ  ג  ד
 
המשיבים:
 1. ראש הממשלה
 2. שר הביטחון
 3. שרת החוץ
 
עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:
 כ"ה בתמוז התשס"ח
 (28.7.2008)

בשם העותרים:
 עו"ד ישי שריד, עו"ד דוד שרים ועו"ד ליאת שחר
בשם המשיבים:
 עו"ד מיכל פרידלנדר
 
פסק-דין
 
1.   לפנינו עתירה של הוריו, אחיו ואחותו של רס"ל יהודה יקותיאל כץ, מנעדרי הקרב בסולטן יעקוב במלחמת שלום הגליל, אשר גורלו לא נודע מאז נפגע הטנק בו שירת לפני בוקרו של 11 ביוני 1982. מאותו הקרב לצה"ל שני חייל נעדרים נוספים: רס"ל זכריה באומל ורס"ל צבי פלדמן.

2.   על פי הנטען בעתירה המפתח לבירור תעלומת גורלו של רס"ל יהודה כץ ולהשבתו לישראל – חי, או חלילה מת – מצוי בידי סוריה משורה של טעמים:
א. הגיזרה בלבנון שבה הושאר הטנק של יהודה כץ נשלטה בידי כוחות סוריים.
ב.לאחר הקרב, על פי תצלומי אוויר, נגרר הטנק של יהודה כץ לסוריה בידי כוחות סוריים.
ג. גופתו של סרן זוהר ליפשיץ ז"ל, שהיה מפקד הטנק של יהודה כץ, הוחזרה על ידי הסורים לישראל בשנת 1984, לאחר שנקברה בבית הקברות היהודי בדמשק.

3.  העותרים טוענים כי נאמר להם במספר הזדמנויות על ידי קברניטי המדינה עמם נפגשו בתקופות שונות, ובהם: ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים וראשי אמ"ן כי במסגרת משא ומתן מדיני עם סוריה ניתן יהיה לקבל את המידע הדרוש בדבר גורלו של הנעדר ולדרוש את ביצוע הפעולות הנחוצות לצורך איתורו. לדבריהם, מנהיגי סוריה עצמם מסרו במספר הזדמנויות לדיפלומטים זרים שנפגשו עמם כי רק במסגרת משא ומתן מדיני עם ישראל ישקלו למסור את מלוא המידע המצוי בידיהם בנוגע לנעדרי סולטן יעקוב.

4. נוכח האמור לעיל הסעדים אשר נתבקשו בעתירה היו כי בית המשפט יורה למשיבים (ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ):
א.   לדרוש משלטונות סוריה, במסגרת המו"מ המדיני המתקיים בין ישראל לסוריה, את כל המידע הקיים בידי הסורים בעניינו של הנעדר;
ב. לדרוש משלטונות סוריה להרשות ולאפשר ביצוע כל הפעולות הנחוצות לצורך איתורו של הנעדר בתחום סוריה, באמצעות הצלב האדום ו/או באמצעות ארגון בינלאומי מוסמך אחר שמומחיותו באיתור שבויים ונעדרים;
ג. להימנע מחתימה על כל הסכם ו/או הסכמות ו/או הבנות עם סוריה בטרם תדרוש ממשלת ישראל משלטונות סוריה לבצע במלואן את הפעולות המפורטות בסעיפים (א) ו-(ב).

5.  לאחר שקיבלנו תגובה מטעם המשיבים קיימנו דיון בעתירה בתאריך 28.7.08. נציין כי במסגרת תגובתם נאמר, בין השאר, מטעם המשיבים כך:

"מאז יוני שנת 1982, המדינה, בכלל זה מערכת הבטחון, פעלו והשקיעו מאמצים ניכרים על מנת לברר את שעלה בגורלם של נעדרי הקרב בסולטן יעקב. המשיבים מודעים לסבלם ולצערם של העותרים, וחוזרים ומדגישים כי הם ימשיכו לפעול ויעשו כל הניתן על מנת לאתר את נעדרי הקרב בסולטן יעקב להחזירם ארצה בשלום" (סעיף 34 רישא לתגובה מטעם המשיבים).
  יחד עם זאת עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות, "שכן משמעות הסעד המתבקש בעתירה היא שבית המשפט הנכבד יתערב ביחסי חוץ של מדינת ישראל, ובמסגרת זו במגעים מדיניים-ביטחוניים ויכבול את ידיה של הממשלה בניהול מגעים מורכבים אלה" (סעיף 6 לתגובת המדינה).

6.  בעת הדיון הודיע ב"כ העותרים כי הם נכונים לצמצם את הצווים המבוקשים בעתירה לדרישה כי הממשלה תתחייב לכך שענייננו של רס"ל יהודה כץ יועלה במסגרת המגעים המתקיימים עתה בין ישראל לבין סוריה. בתגובתה טענה ב"כ המדינה בפנינו כי איננה יכולה להתחייב לגבי תכני המשא ומתן הצפוי, אך חזרה והפנתה להחלטת ממשלה מס' 978 מתאריך 9.11.03, שצורפה לתגובת המשיבים כמש/1 (וקבעה בשעתו מסגרת להסכם שחרורם של שבויים וחטופים ישראליים בלבנון). בהחלטה זו, בחלקה הרלוונטי לענייננו, נאמר כך:
"ז. ממשלת ישראל חוזרת ומאשרת את התחייבותה לעשות כל פעולה ומאמץ – ולא לחדול – עד החזרתם לישראל של שלושת נעדרי קרב סולטן יעקב – רס"ל צבי פלדמן, רס"ל זכריה באומל, רס"ל יהודה כץ וכן לעשות כל פעולה ומאמץ על מנת למצוא מה עלה בגורלו של רב"ט גיא חבר, כמו גם לעשות כל פעולה ומאמץ על מנת להחזיר לישראל את כל הנעדרים וחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. הממשלה מנחה את כלל הגורמים הפועלים בעניין להמשיך ולפעול על מנת לנסות ולהשיג כל מידע על מקום הימצאם לשם החזרתם למדינת ישראל"

7. כאן המקום לציין כי בית משפט זה דחה בעבר עתירה קודמת שהגישו העותרים בבג"ץ 1403/91 כץ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מה (3) 353 (1991), בגדרה ביקשו מבית המשפט ליתן צו שיאסור על ממשלת ישראל לסיים כל משא ומתן בדבר חילופי שבויים עם ממשלת סוריה, או עם מי מארגוני המחבלים, כל עוד ממשלת ישראל לא תעמוד על דרישתה לקבלת מידע על יהודה כץ בכל משא ומתן עם אלה וכל עוד לא ימסר לעותרים מידע חד משמעי בדבר גורלו של יהודה. בית משפט זה, בדחותו את העתירה, קבע בהקשר זה כדלקמן:        

"מטיבו וממהותו הנושא הוא בעל רגישות רבה. לא יהיה זה נכון או נבון לכבול בו את ידי הממשלה, ויש לאפשר לה לפעול בעניין מורכב ועדין זה, שבו משולבים שיקולים של בטחון ומדיניות חוץ באופן חופשי ולתמרן לפי מצב הדברים המשתנה" (שם, בעמ' 355).

   מאז אותו פסק הדין חזר בית משפט זה והסביר כי מרווח המעורבות בשיקול דעתן של רשויות המדינה בעניינים כגון דא – צר הוא (ראו לאחרונה: בג"ץ 5551/08 שליט נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 23.6.08); בג"ץ 6063/08 שחר נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 8.7.08)).

8.  בשים לב לעקרונות המשפטיים המקובלים עלינו ואשר הובאו לעיל, הרי שאין מנוס מדחייתה של העתירה, עם כל ההבנה למצבם הקשה של העותרים והעובדה שלבנו יוצא אליהם.
   בעשותנו כן עומדת לנגד עינינו ההצהרה, אותה ראו המשיבים להכליל בפתח תגובתם לעתירה, המובאת כאן כלשונה:

"המדינה כואבת את כאבם הקשה מנשוא של העותרים, ומשתתפת בצערם. המדינה פעלה ועודנה פועלת לברר את שעלה בגורל נעדרי צה"ל מקרב סולטן יעקוב: רס"ל יהודה יקותיאל כץ, רס"ל זכריה באומל ורס"ל צבי פלדמן, לאיתורם של הנעדרים ולהבאתם חזרה ארצה. המדינה רואה באיתור הנעדרים ובהחזרתם ארצה משימה לאומית מן המדרגה הראשונה, והיא עושה ותמשיך לעשות כל פעולה ומאמץ לשם כך. גם עתה, לא תנוח ולא תשקוט, על גופיה השונים ושלוחותיה, תוסיף לפעול, ולא תחסוך כל מאמץ עד אשר יוחזרו הנעדרים אל אדמת ישראל" (סעיף 4 לתגובת המדינה).

 בהתחשב בהצהרה האמורה וכן בהתחייבות הממשלה, כפי שבוטאה בהחלטתה מס' 978 הנ"ל, אנו יוצאים מנקודת הנחה שבמהלך המגעים, או המו"מ, נשוא עתירה זו, ימצאו המשיבים את האפשרות הראויה ואת העיתוי המתאים לפעול ברוח אמירותיהם הנ"ל ולממשן, ושבו בנים לגבולם.

9.  נוכח כל האמור לעיל אין אנו מוצאים עתה אפשרות למתן הצו המבוקש. העתירה נדחית איפוא ללא צו להוצאות.

   ניתן היום, כ"ו בתמוז התשס"ח (29.7.2008).